שירה

פילים / שלומית הרטמייר

  •  
  •  
  •  
  •  

פילים / שלומית הרטמייר

הַפִּילִים הָאֲפֹרִים צָוְחוּ
כַּאֲשֶׁר מְאַלֵּף הַפִּילִים הֵנִיף עַל גַבָּם שׁוֹט מְשֻׁנָּן,
וְשָׁבַר אֶת רוּחָם.
אַחַר כָּךְ הֵם כְּבָר לֹא צָעֲקוּ
אֶלָּא טוֹפְפוּ עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם אֲדֻמּוֹת מִבּוּשָׁה,
טַף טַף טַף,
כְּמוֹ יְלָדִים טוֹבִים בִּפְנִימִיָּה אַנְגְּלִית מְצֻיֶּנֶת
בַּדֶּרֶךְ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר,
עֵינֵיהֶם עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה וְגֵוָם כָּפוּף.
רַק הַזְּנָבוֹת הִמְשִׁיכוּ לְהִתְנַפְנֵף בִּפְרָאוּת,
וְהַחֲדָקִים הוּנְפוּ בְּכֹחַ מַעְלָה,
מְחַכִּים לָרֶגַע שֶׁבּוֹ
מְאַלֵּף הַפִּילִים יָסֵב אֶת גַבּוֹ.

ניקוד: יאיר בן־חור

השיר 'פילים' מתאר סיטואציה של אילוף פילים בקרקס. המאלף מצליף בהם בשוט משונן לשבור את רוחם, אך הם, לעומת זאת, מחכים לנקמה ברגע המתאים.

14 תגובות

  • דפנה כהן

    שיר יפהפה ומרגש! ניצחון רוח האדם והחיה על עול השעבוד. רוח האדם לא ניתנת לשבירה לעולם!

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר נפלא בעיני, רואה את ההקבלה בין הפילים לבני האדם. אהבתי מאוד. תודה

  • עמירם לורד

    אותו מאלף פילים, שמשתכר שכר מינימום, נווד ללא בית לחזור אליו, משתמש בשוט שלו גם "לעשות-את-המוות" לחברים העובדים ביחד איתו. לאלה שחיים ביחד איתו, שוט פיפיות, חוזרת אליו כבומרנג, מצליפה בו עד דם. והמנהלים שלו – והקהל שבא לקירקס -צוחקים עד לב השמים, מבסוטים, הם קיבלו את מנת האדונות היומית שלהם. ואנחנו מה…??? שותקים מפחד, כפילים, על כך שהאדון כחלון מקצץ בהשכלה הגבוהה.

  • נועה רום

    נקמת המדוכאים ,המושפלים ,אלו ששתקו .אלו שגוום נשבר אבל לא רוחם. נהדרת שאת .

  • תמרה אור סלילת

    איזה שיר! מרגש ומותח, צובט את הלב בכאב הזדהות עם הפילים וגם שולח תקוה פראית לנקמה… נפלא. אהבתי מאד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *