שירה

נסחפים / עריאן אמנה

 
כָּאן אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל עָנָן שֶׁל חֲלוֹמוֹת
אַט אַט נִרְדֶּמֶת
וְהַמַּחֲשָׁבוֹת טֶרֶם עוֹלוֹת
 
פּוֹתַחַת דַּף חָדָשׁ
וּבְצֶבַע לָבָן
כּוֹתֶבֶת
לְךָ מִכְתָּב:
מַצְפּוּנִי הַיָּקָר
 
אַל תִּקְפֹּץ הַחוּצָה
אַל תִּזְרֶה מֶלַח עַל פְּצָעִים
אַל תִּהְיֶה כֹּה נֶחְמָד לִזְאֵבִים.
לְמַד הֵיטֵב לַחֲמֹק מִמַּכְאוֹבִים
וּמֵרֶפֶשׁ חֲטָאֵי קוּם וּבְרַח
לָאֱלֹהִים.
 
יְדִידִי הַמַּצְפּוּן,
לוּ תְּנַצֵּחַ עַל עֲנָנִי
לַבֶּטַח,
תִּמְצָא אֶת כֻּלָּנוּ עַל סִירָה בְּאוֹקְיָנוֹס
נִסְחָפִים.

5 תגובות

השאר תגובה