שירה

תלתלי פרא / ניקולא יוזגוף־אורבך

  •  
  •  
  •  
  •  

 
שִׂיחֵי רֹאשׁוֹ הַצְּפוּפִים
שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּאֶצְבְּעוֹתַי לֵילוֹת אֲרֻכִּים
הִצְמִיחוּ תַּלְתַּלֵּי פֶּרֶא
מֵהֶם הֶאֱכִילַנִי וְהִשְׁקַנִי
כְּמוֹ הָיִיתִי יְחִדּוֹ.
כַּאֲשֶׁר חָדַלְתִּי לְבַקֵּר
יָבְשׁוּ הַתַּלְתַּלִּים וְקָמְלוּ
וְדָם נָבַע מְשֹׁרְשֵׁיהֶם וְנִשְׁפָּךְ
לְמִן הַקַּרְקֶפֶת,
דֶּרֶךְ מוֹרָדוֹת הַמֵּצַח
וְעַד לִמְבוֹא הָעֵינַיִם
עַד שֶׁפֶךְ תְּעָלַת הַדְּמָעוֹת
עַד שׁוּבִי לְחֵיק רֹאשׁוֹ
לְשִׂיחָיו הַצְּפוּפִים, כְּחַקְלַאי מְאֹהָב
שֶׁחָזַר לַעֲבֹד אַדְמָתוֹ נֶאֱמָנָה
עַד תָּשׁוּב לְהָנִיב פְּרִיָּה וְתַצְמִיחַ
תַּלְתַּלֵּי אַהֲבָתָהּ.

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *