שירה

נדנדה / רחל בכר

 

14/9/2006

אֲנִי מִתְקָרֶבֶת, אֱלֹהִים
אֲנִי מִתְקָרֶבֶת,
פּוֹלֶטֶת אַנְחַת רְוָחָה.
אַל תִּשְׁאֲלֵנִי מִי אַתְּ
אֱמֹר מִי אַתָּה
וְיוֹרֶדֶת, יוֹרֶדֶת, יוֹרֶדֶת.
 
עוֹד תְּנוּפָה בָּרַגְלַיִם,
מִתְרוֹמֶמֶת אֶל עָל
בַּשֵּׂעָר הָרוּחַ נִכְנֶסֶת
אֵיזֶה אֹשֶׁר בַּשַּׁעַר,
אֵיזֶה קוֹל צְעָקָה
וּפוֹחֶדֶת, פּוֹחֶדֶת, פּוֹחֶדֶת.
 
מַעְלָה מַטָּה, מַטָּה מַעְלָה
צִפֳּרִים מְנַקְּרוֹת בְּרֹאשִׁי
מַעְלָה מַטָּה, מַטָּה מַעְלָה
נִקְרָעִים חַלּוֹנוֹת בְּנַפְשִׁי.
 
אֲנִי מִתְרַחֶקֶת, אֱלֹהִים
אֲנִי מִתְרַחֶקֶת
מַבְלִיעָה שְׁאָגוֹת שֶׁל שִׂמְחָה.
אִם הָיִיתִי אֲנִי
הֶהָיִיתָ אַתָּה?
וְאִם לָאו, קַח הָרוּחַ
עִמְּךָ.

ניקוד: יאיר בן־חור

34 תגובות

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    רחל יקרה, קראתי מספר פעמים ועדיין לא מספיק לי, בכל קריאה תמונה שונה, פעולת הנדנוד מדמה לי מפגש רגעי עם העולם שמנגד , תיאור הבלתי נודע, ההתרגשות והפחד מצד שני חשתי מאין קירבה וריחוק מהאל וכמובן גם הנדנוד עצמו וההרגשה הכל כך ממוקדת בץחושה פעם למעלה ופעם למטה , כמו בחיים עצמם , שיר שעורר בי הרבה מחשבות. מאוד אהבתי. תודה !!

  • תמי

    רחל, שירך לכאורה מצייר תמונה קונקרטית, יחד עם זאת, השיר לקח אותי לתחושה מיסטית, מעוררת תחושות סביב הקרבה לאלוהים,)ומיהו אותו אלוהים(, הקרבה ללא נודע, לתנועה של החיים, למקום ולרוח
    תטדה על שירך

    • רחל בכר

      תמי תודה רבה על תגובתך. שמחה שהצלחתי לסמן את השביל לתחושה המיסטית, זו בהחלט היתה הכוונה..

  • רחל בכר

    תודה לאה לאה יקרה.
    הנדנוד ידוע כגורם לתחושה של התרגעות, בדיוק כפי שנוהגים עם תינוקות בוכיים וחסרי שקט…
    בין אם מדובר בתינוקות או באנשים בוגרים, תמיד קיימת הכמיהה לשקט נפשי . יש והבריחה אל האמונה מספקת אותה יש וההתכנסות הפנימית והניסיון לפצח את סודות הקיום.

  • רחל בכר

    לרונית וענת המון תודות על פרסום השיר. לכבוד הוא לי.
    בהזדמנות זו מבקשת לבשר כי ספר שירי החדש "מילים ממים" בהוצאת "סטימצקי" , הגיע אחרי חבלי לידה קשים (קורונה) הגיע אל חנויות הספרים וניתן לרוכשו גם באתר של "סטימצקי".

  • עדה ק.

    מאוד-מאוד יפה ומלא תנועה, מעלה מטה, הלוך ושוב, והרוח כמעט שורקת באוזניים.

    וזה כמובן לא דומה, ובכל זאת התנועה הזכירה לי את שיר הילדים הבא, שיר נדנדה של א.א. מילן:

    Here I go up in my swing
    .Ever so high
    I am the King of the fields, and the King
    .Of the town
    I am the King of the earth, an the King
    Of the sky
    …Here I go up in my swing
    .Now I go down

    • רחל בכר

      תודה עדה יקרה.
      הלוואי והתחושה שלי היתה של מלכת העולם, אם המחשבות נטולות כל מרה שחורה, אולי הייתי מגיעה לטיהור לפחות.

  • נילי

    מאוד אהבתי ונהניתי מהשיר!
    ובקלות הרגשתי את התנודות, את הסחרחורת, את ההתרגשות והטלטלה

  • אוגניה

    שיר קליל על פניו אבל כבד מאד ומלא מאד
    בקריאה ראשונה הוא הזכיר לי את סולם יעקוב ומחאכים עולים ויורדים בו
    בקריאה שניה קריאת תיגר לאלוהים אם הוא כאן שיראה פניו, יש פסוק כזה לא נזכרת כרגע
    ובקריאה שלישית אפילו פחד מ"הפגישה" ען אלוהים
    ואני בטוחה שעם עוד קריאות של השיר העוצמתי הזה (ויהיו כאלה) אמצא עוד ועוד עומקים

  • צחי

    כתבת מקסים . ניתן להבין את השיר בכל מיני אופנים ובכל קריאה מחדש גיליתי משהו חדש ומרתק. בכתיבתך יש עומק רב ואפשר להבין את תובנתיך אפילו בצירוף של שתי מילים בלבד.

  • קובי נסים

    לרחל,
    שירת ה"נדנדה" שלך בהחלט נוגעת. גם מניעה את התודעה.
    גם מהנה.
    -האם השיר הוא מתוך ספרך החדש שאת מאזכרת כאן?
    אם בא לך שנחליף כמה משפטים על השיר, אז כתבי אלי ואשיב לך: jntec@walla.com
    בהצלחה,
    קובי

    • רחל בכר

      תודה קובי.
      לצערי לא ראיתי את תגובתך.
      שלחתי לך הודעה במייל.

  • מיכל אנזנברג

    שיר מקסים ומעורר מחשבה ורגש!
    הקרבה לאלוהים..מי באמת אלוהים? בשבילך? בשבילי? בשביל כולנו? יש כזה?
    הנדנדה הקונקרטית והנדנדה המופשטת…נדנדות החיים שלנו..

    מעניין! אשמח לדבר איתך על השיר.

    • רחל בכר

      תודה מיכלוש, שאלות שתמיד מעסיקות אותי.
      הייתי רוצה להיות אדם מאמין שמקבל באהבה את החיים כפי שהם.

  • שרה ארליך

    איזו סחרחורת. הפחד מפגישה גורלית, מפחידה, כשאנחנו מול אחת האמיתות הכי קשות בחיים, ואיך אנחנו יכולות להתקרב כפסע, ואז שוב, אולי לשמחתנו, להתרחק.
    שיר שדיבר אלי מאד.

    • רחל בכר

      תודה שרה'לה.
      בדיוק כך . והנודניקיות הבלתי פוסקת מלמדת שלעולם לא נפסיק לתהות ולרדת לתהומות או להתרומם לשחקים בהתאם למצב בו אנו מצויים

  • עודד ניב (נימקובסקי)

    לרחל השלום,
    לכול אחד ה'סחרחורת' שלו. מי אנחנו שנשפוט? אני כשלעצמי חשתי שגם אני מתנדנד במקביל אליך – מעלה ומטה. תודה על שיר רב-משמעות…

  • רחל בכר

    תודה שרה'לה.
    בדיוק כך . והנדנוד (נודניקיות) הבלתי פוסק מלמד שלעולם לא נפסיק לתהות ולרדת לתהומות או להתרומם לשחקים בהתאם למצב בו אנו מצויים .

  • אריק

    כשאני מנדנד את נכדותיי ושומע את צווחות העונג, את הבקשות – יותר חזק סבא, אני חושב שגם הן נפגשות עם עוצמות ענק, שאין להן שליטה, ידע או הכרה שלהן, והן מושכות-מפחידות [ גרוטסקיות ] בעת ובעונה אחת.
    תודה על השיר היפה.

  • רומנו שלמה

    נהדר התיאור של הנדנוד הגובה שאתה מגיע אליו והעומק שבבת אחת יורדים פעם קרוב אל אלוהים ופעם מתרחק פשוט עומק נהדר לשיר

  • רותי זילבר

    איזה שיר מקסים,
    כאלו פשוט אבל בו זמנית עם הרבה עומק,
    מתאר כל כך הרבה מצבים בחיים,
    ואפשר כל כך להזדהות אתו,

השאר תגובה