שירה

חידודין חידודין / ניקולא יוזגוף־אורבך

  •  
  •  
  •  
  •  

כַּאֲשֶׁר
עוֹרִי סוֹמֵר וּמִתְחַדֵּד
נוֹשְׁקִים לִי רִבּוֹא שֵׁדִים
וּמְבַקְּשִׁים לְחַלֵּץ אֶת נַפְשִׁי
מִן הַגּוּף
לְמַעַן אֲשַׂחֵק אִתָּם מַחְבּוֹאִים
בְּחַבְלֵי חֲבָלִים אֲסוּרִים בִּמְכוֹרָתִי
בְּחֶבְלֵי חֲבָלִים אֲסוּרִים בִּמְכוֹרָתָם.

11 תגובות

  • איריס כליף

    ניקולא אהוב יקר ,כה נפלא שירך הצולל בעוצמתו עומקים של נשמה ברבדיי רוח גוף .
    משוגעת על כתיבתך הסוחפת שירת חיים על שלל גווניה .

  • מיכל בר-אור קארו

    יפה ומעורר מחשבה ניקולא. קנית אותי ב "נוֹשְׁקִים לִי רִבּוֹא שֵׁדִים" 🙂
    תמסור דרישת שלום חמה לאבנים של צפת…
    ואגב, נהניתי מכל מילה שאמרת אתמול במפגש של המסדרון. היה פשוט תענוג לשמוע אותך

  • Eugenia

    שיר מקורי עשיר ועמוק מאד מוסרית
    והמילה "בִּמְכוֹרָתִי" מוסיפה עוד מימד
    אני מאד מזדהה עם התחושה הזו של הבימביוזה עם הארץ הזו

  • רחל בכר

    אחרי תגובה כל כך מעמיקה של אריק, אין לי מה להוסיף.
    הוא מצליח לומר במדויק את מה שהרגשתי.

  • אריק

    השיר הזה מזמין קריאה מעבר ל"רגש" ומעבר פענוח שכלתני פשוט של "פרפרזה" קצרה.
    השיר הסמבולי הזה מחייב לפחות קריאה נוספת במסומל ולא רק בסמל עצמו.
    יציאת הנפש מן הגוף
    שדים
    חבלי חבלים
    יציאת הנפש, ודוק – לא הנשמה – היא יציאת היסוד הנמוך ביותר של המבנה הרוחני של האדם: נפש, רוח, נשמה. נפש היא המקבילה הרוחנית גם אצל החיות, היא גם כוללת את היסודות של החושים ה"רוחניים" כראיה, ריח, שמיעה [ ודי לנו שנזכור שרוח וריח באים מאותו השורש], ובל נשכח שהיא גם מוות.
    שדים – בעברית הם יצורי שטן, נפתולי הנפש [ שדים פנימיים], אך גם שדים עיליים בתרבות ה-פופ המבוססת על טולקין, למשל, והם גם גם משפחת הפיות, השדונים המתוקים – לכולם אגב אוזניים מחודדות.
    חבלי חבלים – המילה חבל בעברית מכילה לפחות שלוש משמעויות לקסיקליות: חוט עבה, אזור גיאוגרפי, כאב
    עכשיו נצא לקרוא קצת בשיר הזה מחדש
    מספיק לקרוא שריבוא השדים [ רפרור גם לתנ"ך, שישם ריבוא, גם להלכה, גם לאגדה ולקבלה ] והנה ציטוט מויקיפדיה שקשה להתעלם ממנו:

    "בספר 'קול התור' שחיבר רבי הלל ריבלין על פי תורת הגר"א, מקושר מספר זה לגאולה:
    אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מיד, כי מספר זה של שישים ריבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ [סמאל = שטן ]בשערי ירושלים.
    — קול התור, א', ט"ו

    הענין המיסטי, הרוחני מתעצם כאשר הם "מחלצים" את הנפש מהגוף, מצילים אותה, ואנחנו בתחומי האמונה שהגוף הוא מיכל של הנפש [ גישות אפלטוניות, ניאופלטוניות, הרבה אגדות יהודיות קשורות באמונה הזו, הסוגיה הפסיכופיזית עצמה עולה ממנה ] –
    נחזור לשיר שמסיט אותנו הצידה בכל פעם –
    הגוף המצטמרר הוא עדות לאותם שדונים הבאים לחלץ את היסוד הרוחני מהגוף שהוא חומר, ומטרתם היא משחק, משחק ילדים מקסים "מחבואים" [ ולא דיברנו על האטימולוגיה וההיסטוריה והיסודות הפסיכולוגיים, והקשר הדתי להסתרת הפנים של האל..]. אבל זה משחק בחבלי חבלים אסורים – האם רומז השיר אל אזורים ותת אזורים המנועים, האסורים, ה-טאבו לנפש אך גם לשד? מה הקורא יחשוב לו? או שמא זו השמנה לאירוע סאדו-מאזו רוחני מורכב [ BDSM ], שבו נערך גילוי של הכאב על כל מורכבויותיו העדינות והסמויות ביותר [ אנחנו יודעים שעונג וכאב שייכים לאותה תנועה חשנמלית של העצבנים, נויוטרנסמיטורים של הגוף וכו' ]
    בסוף, אחרי טיול קצרצר, ודומני שרק גרדתי את השכבה החיצונית של השיר – האם זה שיר מוות? האם זה שיר של התעלות הנפש? האם זה שיר תפילה? או אולי ביטוי לכאבי מחלה קשים ובלתי נסבלים?
    כמו תמיד – ה"פשוט" מתגלה כמורכב ועשיר לאין שיעור.

    • ניקולא

      אריק, אשריך על הניתוח המחכים והמעמיק שחלקים ממנו מוצאם בתת המודע שלי
      ואתה באקרובטיקה חיננית של מבקרי שירה, הצלחת לשלוף רבדים סמויים ולהופכם לגלויים.
      תודה לך

      חג שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *