שירה

מבעד לסדקי החשכה / דן אלבו

  •  
  •  
  •  
  •  

מֵאָז שֶׁעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה
הַכֹּל אֱוִיל וְנוֹאָל, הַכֹּל כָּלֶה וְנִפְסָד
כִּפְתִיל צֶמֶר עַל לְשׁוֹנָהּ שֶׁל מְנוֹרַת שֶׁמֶן קְדוּמָה בְּהִתְלַקֵּחַ הָאֵשׁ
וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹסִיף וְאַבִּיט
מִבַּעַד לְסִדְקֵי הַחֲשֵׁכָה בְּלַבּוֹת מַבָּטַיִךְ
בְּלָאט, כְּפִי שֶׁלַּיְלָה בְּעָרְמָתוֹ מַרְעִישׁ בְּשֶׁקֶט.

11 תגובות

  • תמי קויפמן

    דן, תודה על השיר המתכתב עם מעגל החיים האוניברסלי, האור הצל ומה שביניהם, השיר שורה אחר שורה מנכיח ניגודים שהם הם השלם כפי שנאמר, איך היינו יודעים על החשכה ללא האור
    תודה

  • רון גרא

    הַכֹּל כָּלֶה וְנִפְסָד
    כִּפְתִיל צֶמֶר עַל לְשׁוֹנָהּ שֶׁל מְנוֹרַת שֶׁמֶן קְדוּמָה בְּהִתְלַקֵּחַ הָאֵשׁ
    אוֹסִיף וְאַבִּיט
    מִבַּעַד לְסִדְקֵי הַחֲשֵׁכָה בְּלַבּוֹת מַבָּטַיִךְ
    שֶׁלַּיְלָה בְּעָרְמָתוֹ מַרְעִישׁ בְּשֶׁקֶט.
    אריק ניתח יפה, דיבר על האוקסימורונים-ומצה אוסיף?
    צטטתי את שאהבתי. שיר נפלא!

  • דן אלבו

    אני מודה, לניקולא, רחל ואריק בניתוחו הנפלא, תודה לשלושתכם יקיריי.

  • דן אלבו

    אני מודה לניקולא, רחל ואריק הנפלא בניתוחו המבריק. תודה יקיריי.

  • אריק

    שם השיר משך אותי אליו כמשוך האש את העש. לא נשרפתי אבל התלהבתי. כיוון שאינני מכיר את המילה "לבות" אף חיפשתיה ומצאתיה, וקיבלתי 3 פירושים שונים למילה, מתוכן אחת שמתייחסת לליבת המחשב, אחרת ל-לבה הפורצת מהר געש ונוספת ריבוי של לב.
    מה מהם בחרתי? אף לא אחד, כי שלושת הפירושים מתאימים לשיר הנפלא הזה, האוקסימורוני כסיומו " מרעיש בשקט".
    מחד גיסא אמונה ניהיליסטית קהלתית , פרק א' פסוק 2 "ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" או באותו הפרק, פסוק 11 "יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן–עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה".
    אך למרות האווירה של "אין" [ NIHILIO ] הדובר חותר בעקשנות תחת אמונתו " אוסיף ואביט", ולא זו אלא אף זו, בין סדקי החשכה הוא רואה את- הלב, האש, המרכז של מבטי נמענת כלשהי [ אני מסרב לנקב בסטטוס חברתי של הנמענת ], כמו הלילה .. וגו'
    כפי שציינתי השיר מבוסס על צירוף ניגודים, על אוקסימורון. צירוף ניגודים, אוקסימורון אלה צורות דיאלקטיות שמכילות הרבה יותר ממבט אחד, זו חשיבה דינאמית ומשתנה ומחייבת ראיה של 360 מעלות, בכך השיר הקצר הזה מצליח להראות מורכבות רגשית בלתי רגילה. יכול הקורא לחשוב שיש כאן שיר אכזבה, יאוש, כעס על מישהי שעזבה/נטשה/נאטמה/מתוסכלת [ כן, אני יכול להוסיף הרבה אפשרויות כאן, אבל מותיר את זה פתוח לגמרי.. ] ולמרות זאת, באותו לילה חשוך היא נמצאת, מביטה והרעש עולה, הרעש של הלילה, והנה נשאלנו – מהו הלילה?
    יפה.

  • רחל בכר

    אין כל חדש תחת השמש ועם הבגרות באה התובנה..
    "…כְּפִי שֶׁלַּיְלָה בְּעָרְמָתוֹ מַרְעִישׁ בְּשֶׁקֶט" נפלא ומסתורי כפי שלילה יכול להיות רק לאדם שעומד על דעתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *