שירה

זה פשר היפעה / דן אלבו


עַל גְּדַת נַחַל חֲרוֹד
צִמְחֵי אָחוּ כְּחַלְחַלִּים וְחַסָּה עֶשְׂבּוֹנִית
הוֹלְלִים לְרַגְלֵי תְּאֵנָה מַבְכִירָה
וּבְשָׂמֶיהָ נִיחוֹחוֹת
כְּנִצָּה טְלוּלָה בַּעֲלְוָת תַּפּוּז.

8 תגובות

  • רון גרא

    איזה הוד ויופי במראה שהגשת לנו.על גדול הנחל,כשצמחי האחו מחוללים לרגלי ניחוחות התאנה ובשמיה.נפלא

  • אריק

    אני אוהב מאד את המלה "יפענ". לשמחתי הרבה השימוש בה די נדיר, אולי בגלל שבניגוד למלים אחרות מהמשלב הגבוה העברי היא אינה מתמסרת בקלות לדיבור היומיומי, איננה פתוחה להגסה, להזנייה ולפגיעה בה. בשיר שלנו, שם השיר: זה פשר היפעה מחד גיסא מכין אותנו לתיאור הבלתי רגיל של היופי הטבעי, אבל ואולי, הוא גם מרמז אל מהות מהותה של יפעה, פרח, זה פשר היפעה – היותה פרח.
    השיר עצמו הוא מלאכת מחשבת של תיאור יופי בטבע, אפילו יש מעט האנשה, שמעלה את השאלה מה חוגגים ביפעה הזו? את היות התאנה מבכירה או אולי את ניצת פרחי התפוז מכוסי הטל? כי היות הניצה טלולה מרמז על בקר, על טרי ורענן. ובשמת פרחי התפוז העתידיים מעבירה אדם על דעתו.
    בכחאנליה של הטבע. את כל החושים השיר הזה מפעיל [אולי ללא חוש המישוש, אוליי]. ויתרונות הגדול של השיר, שהוא מעמיד תמונת טבע אותנטית לגמרי, יפהפיה ונטולת קיטש לגמרי. אני מניח שציירי נוף גדולים שותפים למעשה האומנות הנפלא הזה של רון.
    ודבר אחד אחרון, לא יודע אם שמתם לב, אבל מצלולי החי"ת הגרונית ו- ה ה"א הגרונית [הם קרובים ] מעטרים את הבכחאנליה הזו של הטבע.
    ונכון, זה פשר היפעה. השיר הנפלא הזה.

    • דן אלבו

      אריק, תודה רבה על דבריך פוקחי העיניים. אני לומד ממך הרבה על שיריי.

  • רחל בכר

    המילה הוללים מתכתבת לי עם המילה " עוללים". (במובן תינוקות ) הגייתם שונה ובכל זאת התאנה המבכירה מובילה אותי למשמעות הנוספת, .
    הצבעים קרים, הנחל, החסה העשבונית, האחו והתאנה. נכון בחלקם יש נגיעה של צהוב, אך הכחול שולט ביד רמה.
    האם אין זה טבעו של הטבע? לעורר ולהרגיע את כל החושים. ללא ספק הצלחת לצייר במילים תמונה לתפארת.
    נהדר.

השאר תגובה