שירה

נעלמת / דפנה פלדמן

  •  
  •  
  •  
  •  

מָתַי תַּבְחִינוּ בְּהֵעָדְרִי?
כְּשֶׁיִּתְרוֹקֵן הָאָרוֹן מִכֵּלִים
אוֹ כְּשֶׁיִּגָּמֵר הַחַד פְּעָמַי?
הָאִם כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּגָדִים בָּאָרוֹן
אוֹ רַק כְּשֶׁיִּגָּמֵר הַבִּגּוּד הַתַּחְתּוֹן?
*
אוּלַי כְּשֶׁהַדֶּשֶׁא יַצְהִיב וְהַפְּרָחִים יִבְּלוּ בַּגִּנָּה
אוּלַי כְּשֶׁסֻּלְיוֹת הַנַּעֲלַיִם יִדָּבְקוּ לָרִצְפָּה
ואוּלַי אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה לָכֶם אִכְפַּת
אוּלַי כְּשֶׁמָּסָךְ הַטֵּלֵוִיזְיָה יֵרָאֶה כְּמוֹ קַטָרַקְט
אוּלַי כְּשֶׁהַמְּקָרֵר יִתְרוֹקֵן מִתְּכוּלָתוֹ
הַאִם אָז תַּבְחִינוּ שֶׁאֲנִי לֹא פֹּה?

6 תגובות

  • דבי

    אוהבת את הפשטות ואת הישירות שלך, שמביאה איתה הרבה רגשות ומחשבות על משמעות, נוכחות, אהבה ועל ההתייחסות לאמא כמובנית מאליה בכל הנוגע למטלות הבית היומיומיות

  • דן אלבו

    השיר מצליח לפרוס לפרוסות דקות את התהיה המתמדת עד כמה אנו אהובים, נחשקים וחשובים בעיני יקירינו – לפיסות מציאות ממשיות המוכרות לכולנו. השיר מצליח להשרות רוח של צער וחמלה עוצמתית בלב הקורא/ת. מאוד אהבתי.

  • אריק

    קראתי.
    כשקראתי, שורה אחר שורה התפתחה לה אותה צעקת אם קדמונית, כשצאצאיה מוציאים אותה מדעתה או מתייחסים אליה כמובנית מאליה: "בשביל מה סבלתי כלכך בלידה שלך….וגו'

  • רחל בכר

    ואוו שיר כואב.
    החיים מזמנים לנו רגעים של חולשה, כאשר איננו בטוחים במי אנחנו עבור אהובינו. ממעיטים בערך עצמנו, או בודקים עד כמה אנחנו רלוונטיים.
    למזלנו זה חולף ואני בטוחה שאת נוכחת מאד בחייהם, רק צריך ללמד אותם להביע את אהבתם.

    נדמה לי שנפלה טעות בניקוד במילה חד פעמי, או שזה נוקד כך בכוונה.

להגיב על גימל גימל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *