גן חסר שורשים / ארז תהל־יונה
הַגַּן שֶׁל מֵאִיר הֲכִי חָשׁוּךְ שֶׁאֲנִי מַכִּיר,
צַמְּרוֹת עֵצִים בְּלִי גְּזָעִים – חַסְרֵי שָׁרָשִׁים
מַדְרֵגוֹת־מַדְרֵגוֹת כְּחֻלּוֹת־אֲפֹרוֹת
שֶׁמֶן עַל קִירוֹת.
חָמֵשׁ זְקוּפוֹת. אַרְבַּע מִרְפָּסוֹת.
שָׁלֹשׁ חֲבֵרוֹת. שְׁתֵּי מְבוֹאוֹת.
פֶּתַח אֶחָד סוֹגֵר עָלָיו.
אֵין אֲוִיר. נִמְלָט לַאֲנָחוֹת,
לְאוֹר פָּנָסִים, מְנוֹרָה וְנֵרוֹת,
לְצוּר בֵּין יָדַי נִמְלָט
אֶל פֶּחָם וְצוּרוֹת עַל נְיָרוֹת.
עָשָׁן סָמִיךְ עוֹלֶה וְנִרְקָם
לִשְׂמִיכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם
מְכַסֶּה עַל סַפְסְלֵי הַגַּן
וְעַל כָּל מַה שֶּׁקַּיָּם.
ניקוד: יאיר בן־חור
14 תגובות
יובל
שיר-ציור אקספרסיוניסטי משהו, המתאר גן ספיציפי (של צייר, כנראה. מאיר פיצ'חזדה אולי?)
התמונה ערטילאית, לפעמים מעט סתומה מדי, אבל העצים בלי גזעים והעשן בסיום
מעניקים תמונה מעניינת.
ארז תהל-יונה
זה מה שקורה שהמשורר הוא גם צייר תודה יובל על המילים
אריק
אני מכיר היטב את הגן של מאיר, אם אנחנו מכוונים לאותו הגן בין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב טשרניחובסקי, והגן שלך אינו הגן שאני מכיר 🙂
אמ-מה המעבר מבית ראשון לבית שני הוא מעבר ארס-פואטי, רמזת עליו בתשובה ליובל, על מקצועך.
שיר מעניין.
ארז תהל-יונה
אכן זהו הגן המדובר… ואכן אין שנינו יכולים לראות את אותו הגן או מוטיב או נושא אחר מוכר מפאת הפרשנות- ההתבוננות, החוויה ורקמת האומנות הנובעת סביב הנושא. רב תודות וחמות על ההתיחסות הטובה ועל המילים שלך אריק יקר . תודה רבה
trhe
אני שמח על השיר שלך, עכשיו אפילו יותר. אני זוכר תקופות בלילה, עם התאורה העירונית שערפל הלחות התלאביבי נתן לה עומק – לפעמים חולני משהו. אבל גן מאיר שלי שונה.
ארז תהל-יונה
בודאי שהוא שונה אריק יקר ונפלא. והוא חייב להיות שונה מאחר ואנחנו היננו אינו אותו אדם. כל אחד רואה וחווה את הדברים אחרת. כשם שיש מילארדי אנשים כך ישנם כך ישנם מילארדי פרשנויות- השתקפויות ובודאי נראות אחרת לדברים-מקומות. וכן הלאה. בטח ובטח כשמדובר בהבעה על דרך האומנות . והחוויות שמולידות אותם.
המון תודה אריק יקר מאוד על התיחסותך הנדיבה ועל מילותיך הטובות . תודה רבה .
יערה
גן מאיר מואר יפה בשיר הציורי הזה.
יערה
גן מאיר מואר יפה בשיר הציורי והרגיש הזה.
ארז תהל-יונה
תודה תודה יערה יקרה מאוד
Aya Hochshteadt Cohen
אכן היתה זו חויה מיוחדת להתבונן בגן דרך עיניך וידיך ולהפשיל באמצעותן את ה"שְׂמִיכָה מַעֲשֵׂה יְדי אדם" ה"מכסה על ספסלי הגן" ובעיקר "על כל מה שקים". אהבתי את האינדוקציה – מן הגן אל היקום ומה שבו.
ארז תהל-יונה
רב תודות על המילים ועל ההתיחסות הנדיבה . תודה רבה.
תמי
הגן של מאיר, בשונה מגן מאיר, כבר בהגדרתו האחרת מקבל מקום שונה בתודעה
הבית הראשון מכניס אותי למקום סוראליסטי וחנוק. ההמשך, בבית השני נותן לכך ביטוי. המחנק ניכר ואולי היצירה הנובעת מאותו מחנק, היא הפתח היחיד לנשימה
ארז תהל- יונה
נפלאה תגובתך תמי. רב תודות
איתן.
בגן הזה הכרתי את חברתי לחיים, שיחד אנחנו כבר שבעים שנה, כך שאני מודה תמיד לגן הזה , על שהעניק לי את המתנה היפה ביותר שזכיתי בחיי. בשבילי הגן הזה הוא תמיד רווי אור .