שירה

קלינאית תקשורת / לאה צבי (דובזינסקי)

  •  
  •  
  •  
  •  

אֵצֶל קְלִינָאִית הַתִּקְשֹׁרֶת אֲנִי

מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת מְצוּקָה שְׁבוּרִים

הִיא מְנַסָּה לְתַקֵּן אוֹתִי

"פֶּה גָּדוֹל"  הִיא צוֹעֶקֶת  אַ  אַ  אַ  

בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהַכְּאֵב נִשְׁמָע

וְלִי יוֹצְאוֹת רַק לַקּוֹיוֹת,

קֶשֶׁת גַּסָּה  חָרְכָה  

נֶעֶלְמוּ צְלִילֵי אָבִיב

רַק חֲרִיקוֹת אוֹ צִרְצוּרֵי צְרָצַר

צְלִילִים מְחֻסְפָּסִים כְּמוֹ רַכֶּבֶת שֶׁיָּרְדָה מֵהַפַּסִּים,

הַקְּלִינָאִית מְשַׁדֶּרֶת יִהְיֶה בְּסֵדֶר

אַךְ הַמֵּיתָרִים עַל תֶּדֶר אַחֵר

אוּלַי, יָפָה לִי הַשְּׁתִיקָה.

23 תגובות

  • איתן.

    תודה לכותבת ,שהיטיבה לתאר את הכאב , ההתחבטויות וההתלבטויות של היוצר עד שהיצירה קורמת עור וגידים

  • תמי קויפמן

    לאה יקרה,
    השיר חיבר אותי לתנועה הזו שלי, שלנו? בין הצורך לדבר, להשמיע, לקושי ולשתיקה.

    מנגינות ותנועות משתנות עם הזמנים, תמיד אפשר לשתוק, אך גם "מיתרים על תדר אחר" כוחם עומד להם ונשמע
    תודה על שירך

  • רחל מדר

    לאה, מאוד יפה ההקשר שעשית בין הרצון להתבטא והקושי הקיים לכתוב שירה לבין העניין הכאילו מכאני של השמעת קול.
    והרי לקלינאית זה נראה מובן, רק תצליחי לפתוח את הפה והקול יצא חזק וברור ואת יודעת בתוכך שזה יותר מזה שזה מורכב
    מאוד יפה.

  • אריק

    ארספואטיקה במיטבה.
    שהרי השיר הוא קולות וצלילים ותקשורת גם.
    השיר הזה מעלה את הכאב הנורא שביצירה, חיפוש אחרי הדיבור ה"קל" ה"שוטף" שאינו זמין למי שהכאב, הסבל הם מנת חלקו.
    ביאליק כתב את "לא זכיתי באור", רחל "צריחות שצרחתי" ואצל לאה, כאן, "קלינאית תקשורת" שם שיר שמצביע על למעלה ממאה שנים שעברו מאז ביאליק וכמאה מרחל, בערך.
    השיר מסתיים ב: "אולי, יפה לי השתיקה", אך השירה לא תרשה שתיקה לעולם.

  • עפרה בן-עמי

    חזרתי והרהרתי בצירוף ״קלינאית תקשורת״, דימוי חזק בעיני לצינורות השונים בחיים שבתוכם הכאב לעיתים נתקע ואינו מצליח להחליק החוצה ולהתפוגג. תודה על השיר הזה!

  • חגית זוהרה מנדרובסקי

    לאה אהובה, אחת היקרות בתבל, כמה עוצמה וכאב יש בשירך וכמו תמיד כמה כנות ויופי. מצוקתך מדברת גם מגרוני. עת לשתוק ועת לבטא. מאחלת לך תמיד להיות בהקשבה לעצמך.חיבוק חם

  • רחל בכר

    לאה יקירתי, הצלחת להוביל אותי במילותיך לחדר של קלינאית התקשורות וכמעט מוכנית רציתי להגות אַ אַ אַ כדי להקל על הקושי.
    יפה כתבת.

  • רון גרא

    הברות חורקות, ככאבים,כצרצור הצרצר בוקעות.
    המיתרים אינם על תדר המשדרת(הקלינאית).
    אולי בעת הזאת
    יפה השתיקה.
    שיר נפלא לאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *