שירה

התנזרות / רחל בכר

הָעֵינַיִם צוֹעֲקוֹת "לֹא"!

– בִּבְעָתָה

אַךְ הַגּוּף מִתְקוֹמֵם

כָּל שְׁרִיר וְגִיד דָּרוּךְ,

מְחַכֶּה לְאִנּוּס

שֶׁתָּבוֹא וְתַרְוֶה,

תִּכָּנֵס בַּשַּׁעַר

גַּם אִם לֹא אֲקַדֶּמְךָ

בִּבְרָכָה.

הַיֵּצֶר זוֹעֵק לֶאֱסֹף

אוֹתְךָ

אֶל תּוֹךְ הֵיכָלָיו.

עַל יְסוֹדוֹת הַתַּאֲוָה

– מֹחִי מִתְבַּשֵּׂר

בְּאוֹתוֹת שֶׁלְּפַעֲנֵחַ

מִתְקַשֶּׁה

וּמוֹרִיד עֲלָטָה

בְּחַלּוֹנוֹת עֵינַי.

20 תגובות

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    יש בשיר אנלוגיה חזקה מאוד בין הגוף לעין ( לנפש), ממש ניתן להרגיש את הסערה המתפרצת בין האינוס לתשוקה , אנני יודעת אם השיר מתייחס דווקא להבט הגופני או הנפשי, שיר חזק מאוד רחל יקרה, מאוד אהבתי !!

    • רחל בכר

      תודה צביה יקרה, כנראה שזו תשאר גם תעלומה בשבילי, כי אינני זוכרת כבר,
      מניחה שגם וגם.

    • רחל בכר

      תודה איה יקרה, כנראה שהגיל נותן לנו את האומץ להעז.
      השיר נכתב בגיל צעיר ורק לאחרונה החלטתי לפרסם.

    • רחל בכר

      תודה אחי היקר.
      קונפליקט שלי ואולי של נשים נוספות.
      יסודו בחינוך שמרני וארכאי.

  • תמי קויפמן

    רחל, כאישה וכמטפלת בנשים נפגעות אני קוראת את שירך והוא מעורר לקרוא אותו שוב ושוב. בחוויה שלי הטלטלה עוברת בגלל חוסר ההבנה מה קורהכאן, לאישה, לגבר, האם התשוקה היא תשוקה שיש בה אלימות? האם התאווה שמורידה חשכה על עיניך היא תאוה או אימה????
    תודה על שיר אמיץ

    • רחל בכר

      תמי יקרה,
      השיר ביסודו הוא מחאה על חינוך שמרני ומיושן.
      הבושה שביצר המיני הנשי בעקבות אותו חינוך.
      ההימנעות או ליתר דיוק הניסיון להסתיר את הכמיהה הנשית למעשה האהבה, הובילו ל"כניעה"
      כי כמו על אוטומט תמיד היתה התנגדות, "לא מכובד" שאשה תהיה היוזמת.
      תודה עח תגובתך.

  • אריק

    קראתי,כמו האחרים כאן את כפל המשמעות הכמוסה בשיר עצמו, וגם את הסברייך השונים [שביני לבינך, אתה יודעת עמדתי ביחס להסברים של האומן על יצירתו].
    נזכרתי תוך כדי קריאה בטרילוגיה המופלאה של בר יוסף, יהושע -עיר קסומה. באחד הפרקים עת הגיבור בדכאון גדול, היא יוזמת את המגע המיני ביניהם, וגלתה לו פלאים שלא ידע.
    הבית הראשון בולט באוקסימורונים האמוטיביים שלו, שמייצרים את כן/לא עד כדי קריעת הגוף או שערות הראש. במיוחד בלט – אינוס – תרווה. עם זאת אין אירוניה בשיר, הוא חשוף מדי, קרוב מאוד לרגש הבסיסי, של משיכה-דחייה, משיכה-פחד. קונפליקט שפתרונו פתרון בת היענה: עלטה/בחלונות עיניי.
    קראתי את ההסברים, השיר הרבה מעבר להסברים ההיסטוריים, כי הבחירה מתוך רצף המלים באותן האמוטיביות ביותר, שגם משמען הדנוטטיבי מלא ברגשות ובזכרונות תרבות קשים מאוד. השיר נוגע בפצע פעור מאוד – התשוקה והפצע שהיא מותירה, כמו הפסיון של ישו. [פסיון – תשוקה] כן, לדעתי יש כאן מעשה דתי של עלייה על הצלב או על המזבח או הצלפה עצמית של קדוש שיעי כעונש על התשוקה של הגוף.

    • רחל בכר

      אריק תודה על תגובתך המפורטת והמנומקת.
      גם אני לא אוהבת לפרש את שירי, בעיקר כי אני צריכה ראשית לפרש אותם לעצמי.
      לכן אני מניחה שסך התגובות שלי הן רק חלק שאני מנסה להסביר לעצמי את עצמי.
      אני מודה שחששתי מפרסום השיר (נכתב לפני 32 שנים) בעיקר בעקבות גל המחאה של me too והפרשנות המוטעית שאקבל.
      כיוון שאני בטוחה בכנותי וברגשותי, נכנעתי למילים ונתתי להן להוביל.
      שוב תודה הצלחת לקרוא בין המילים.

  • איתן.

    שיר מדהים. שיר הקושר אותך בעבותות של תשוקות שיריות לחזור ולקרוא בשנית , בשלישית וב….

השאר תגובה