אונס / צביה גולן
לֹא, זֶה לֹא הָיָה אֹנֶס בַּמּוּבָן הָרָגִיל שֶׁל הַמִּלָּה
אֲפִלּוּ שֶׁהַיּוֹם, בְּמַחֲשָׁבָה לְאָחוֹר, זֶה מְעוֹרֵר בִּי בְּחִילָה
הַנִּצּוּל הַזֶּה שֶׁל הַשַּׁבְרִירִיּוּת שֶׁלִּי, זֶה שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ כִּמְעַט בִּזְחִילָה
אֲנִי יוֹדַעַת, לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה לָבוֹא, מִלְּכַתְּחִלָּה.
אָז לֹא, לֹא הָיָה זֶה אֹנֶס וְלֹא הָיְתָה שָׁם אַלִּימוּת
לֹא הִצְמַדְתָּ לִי אֶקְדָּח לָרַקָּה, אַךְ לֹא הָיְתָה בְּךָ תְּמִימוּת
אִלּוּ יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי בּוֹרַחַת, נְמוֹגָה בְּעָשָׁן, מַעֲדִיפָה לָמוּת
עַל פְּנֵי הַמַּגָּע שֶׁלְּךָ בְּעוֹרִי, אָז, כְּשֶׁהָיִיתִי שְׁבוּרָה, וּבְךָ הָיוּ שְׁתֵּי טוֹנָה שֶׁל אֲטִימוּת.
אָז לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִפְנוֹת לְאִישׁ, לֹא יְכוֹלָה לְהַגִּישׁ תְּלוּנָה
הֲרֵי יַגִּידוּ: נוּ טוֹב, אִשָּׁה הוֹרֶסֶת, אִשָּׁה בּוֹנָה
בְּמַחֲשָׁבָה לְאָחוֹר אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁאֲנִי בִּכְלָל זוֹנָה
וַאֲנִי אֶלָּחֵם בַּתְּחוּשָׁה הַזֹּאת גַּם אִם תִּהְיֶה זוֹ מִלְחַמְתִּי הָאַחֲרוֹנָה.
כִּי נִצַּלְתָּ אֶת עוֹלָמִי הַשָּׁבוּר לִרְסִיסִים
בְּתַחְבּוּלוֹת כָּבַשְׁתָּ אוֹתִי, בְּאוֹתוֹת וּבְתַכְסִיסִים
לֹא, אֵין בִּלְשׁוֹנְךָ דִּבְרֵי אֱמֶת, אַתָּה מַמָּשׁ לֹא הַגֶּבֶר הַמַּקְסִים
אוּלַי כְּדַאי שֶׁתִּלְמַד קְצָת הֲלִיכוֹת גֶּבֶר בְּאִשָּׁה, אוּלַי גַּם קְצָת נִימוּסִים
וְאוּלַי גַּם תִּלְמַד לָדַעַת
שֶׁנִּצּוּל מַצָּב רִגְשִׁי מַתְאִים רַק לַאֲפָסִים.
ניקוד: יאיר בן־חור
8 תגובות
רחל בכר
וידוי חושפני. כמעט תמיד "מאשימים" את האשה. אם זה בלבוש חושפני, או פתיינות. ורגשות האשם מלוות לאורך כל החיים.
את אמיצה והזדהיתי מאד עם שירך הרגיש והכן.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
צביה יקרה, שיר חזק וכנה ולצערי לא מעט נשים חוות אונס כזה, שיר שזועק את כאב הניצול, ההשפלה , תודה שהבאת !!
דן אלבו
עוצמתו בכנותו.
אופיר מונדל
שיר חזק, עוצמתי וחשוב
בעיקר לנוכח סדרת האירועים שאנו שומעים עליהם יום יום
המודעות הזו סופר חשובה. לא לכל אחד/ת קל לפרסם שיר כל כך חשוף
ועל זה גם שאפו על המילים החזקות. אהבתי.
אריק
אם תרשי,מאוד רוצה לשתף את השיר על התלמידים שלי, ועם המורים בבית הספר. זה אחד השירים הכי חשובים ומדויקים שקראתי לאחרונה.
אופיר מלכי
אז זה כמו שכתבת בכותרת השיר? זה אונס?
ניצול מצב רגשי. מניפולציה. מתכתב עם השיר של רחל בכר שמבקשת שהגבר יכפה עליה כדי שתוכל להרגיש טוב עם המיניות שלה . איפה עובר הקו הדק שבין רצון לבין חרטה בבוקר שאחרי?
שיר חשוב באמת כדי להבין שלפעמים גם הסכמה לקיום יחסי מין היא לא הסכמה ממשית כי בבוקר שאחרי עולה הבחילה.
ועלולה להיות גם תלונה והאשמה .
רון גרא
חשבון נפש שבא עם הזמן בדיעבד, כואב, ומטלטל
איתן
לעוצמה השירית שזרה המשוררת עוצמה של כנות מרגשת ומרשימה,ואני ממעלות העשור התשיעי לחיי שולח לה חיבוק חם.