שירה

מפעל חיים / רונית בכר שחר

  • 324
  •  
  •  
  •  

מפעל חיים / רונית בכר שחר

הוֹדִיעוּ לִי הָרֶגַע
שֶׁזָּכִיתִי בִּפְרָס עַל מִפְעַל חַיִּים עַל כָּךְ
שֶׁהִצְלַחְתִּי לִשְׂרֹד וְלִבְרֹחַ
מִיָּדֶיהָ שֶׁל אִמִּי
נִצּוֹלַת שׁוֹאָה שֶׁכְּבָר בְּגִיל חָמֵשׁ
רָאֲתָה יוֹתֵר מִדַּי דָּם
זוֹ שֶׁשָּׁרְצָה כְּמַקָּק בַּיְּעָרוֹת,
אָכְלָה מַחְרָאוֹת, רָאֲתָה מֵתִים מִכָּל עֵבֶר
וּבוֹרוֹת מְלֵאִים גּוּפוֹת עַד פִּי קֶבֶר
אַחַת שֶׁאֶת כָּל הַכְּאֵב הָפְכָה לְתִסְכּוּל כַּעַס נוֹרָא
וּתְחוּשַׁת כִּשָּׁלוֹן שֶׁהִפִּילָה עַל יַלְדוֹתֶיהָ וְעַל אָבִי
זָכִיתִי כִּי הִצְלַחְתִּי לַמְרוֹת כָּל זֹאת
לֹא לְשַׁנּוֹת בְּקִרְבִּי
אֶת מוּסִיקַת הַחַיִּים הַטְּהוֹרָה,
אֶת הָאוֹפְּטִימִיּוּת הַמְּנַצַּחַת,
הָאֱמֶת הָרוֹתַחַת,
הָאֶמְפַּתְיָה, הָרָצוֹן לְהָבִין הַכֹּל,
הַהֵאָחְזוּת בַּתֹּם, שְׁאִיפָה לְחֹם,
מַנְגִּינַת הַמִּלִּים הָאֱנוֹשִׁית
וְהַיְּכֹלֶת לֶאֱהֹב
וּבְעִקָּר הָאֱמוּנָה שֶׁבָּאָדָם
גַּם יֵצֶר טוֹב

ניקוד: חני צפריר

השיר הזה העלה בזיכרונן של הקוראות את "צחוק של עכברוש" מאת נאוה סמל – קורותיה של ילדה יהודייה בת חמש שהוטמנה בבור זעיר לאחסון תפוחי אדמה בפולין הכבושה – ושרדה.
מה לנו כי נלין על מי שכונו בעבר "אודים עשנים"? האם ניתן בכלל להמשיג את התנסויותיהם? ושאלה שאלתית נוספת, שאיננה לירית בהכרח: האם כל ניצולות התופת היו אמורות להפוך לאימהות מכילות ואמפתיות? לפחות לפי שירה הישיר והכאוב של בכר שחר, דומה שלא. ואף על פי כן ולמרות הכול, לא הוצמתו בבת, דור שני לשואה, "ְהַיְּכֹלֶת לֶאֱהֹב וּבְעִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבָּאָדָם גַּם יֶצֶר טוֹב".

22 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *