שירה

תולעת אורחת / עפרה בן-עמי

תולעת אורחת / עפרה בן-עמי

בִּמְלוֹנִי מִתְאָרַחַת תּוֹלַעַת
מְקֻשֶּׁטֶת בִּבְגָדַי
מִזְדַּוֶּגֶת בִּשְׁמִי
מְזַיֶּפֶת קוֹלוֹת הַיְשֵׁר מִגְּרוֹנִי.
בְּחַדְרִי תּוֹלַעַת מְאָרַחַת
מִצְעַד לֵיצָנִים עַצְלָנִים
מְרַקְּדִים וְצוֹלְעִים, נוֹגְסִים וּבוֹרְחִים.
בְּזִכְרוֹנִי הַתּוֹלַעַת מְפַלַּחַת צְרָחוֹת
מְאַחָה נְתוּנִים מְדִידִים
לִשְמִירָה בַּעֲנָנִים.

ניקוד: חני צפריר

*התולעת בשירה של עפרה בן עמי" מייצגת פן נחות לכאורה בפרסונה של הכותבת.
פן זול, צבוע ובלתי אמין. גם הליצנים שהיא מארחת, עוברים רדוקציה:
הם אינם מצחיקים ונחמדים אלא "נוגסים ובורחים".
העולם הנגלה לקורא הוא קרקסי ומעוות, והזיוף מנצח עליו.

4 תגובות

  • זאב פלדינגר

    יפה איך שהיא מראה שבסופו של דבר הזיכרון הוא לא טוב. כלומר, הזיוף בסופו של דבר אינו משתלם.

  • טובי

    אוהבת את התחושה של הדובר שהופקע ממנו דבר מהוויתו ונבלע בלועה של התולעת הגרוטסקית.
    הקושי שלי הוא במעבר בין המראה התאטרלי והדרמטי לשפה ביורוקרטית שיש במילים "נתונים מדידים".
    "בְּזִכְרוֹנִי הַתּוֹלַעַת מְפַלַּחַת צְרָחוֹת
    מְאַחָה נְתוּנִים מְדִידִים"

    אבל מלבד "העיכוב" הזה בקריאתי את השיר (באשמתי בלבד) – יש בו משהו שזורם באופן מצמרר

    • עפרה בן-עמי

      תודה לכל מי שהגיבו כאן. רציתי לענות לך, טובי. מקור השראתה של התולעת כדימוי בשיר היא תולעת המחשב, תוכנה זדונית שחודרת למקום הכי פרטי, בלי שנרגיש, וגורמת בו נזק כולל התחזות לבעלת המחשב והקבצים המקורית. הקבצים, האיחוי, הנתונים המדידים ואף השמירה בעננים, כולם לקוחים מאותו עולם לשוני.

השאר תגובה