שירה

שירי ננו / עודד ניב  (נימקובסקי) 

  •  
  •  
  •  
  •  

שירי ננו / עודד ניב  (נימקובסקי) 


בִּשְׂדֵה תְּעוּפָה לֹא יָדוּעַ

הָיִיתִי כָּאן לְרֶגַע, וְעָזַבְתִּי
רִחַפְתִּי בֵּין הָעַכְשָׁו לְבֵין הָאַחַר-כָּךְ
עַד שֶׁנָּחַתִּי בִּשְׂדֵה תְּעוּפָה לֹא יָדוּעַ.
הָעִקָּר שֶׁאַתְּ חִכִּית לִי שָׁם.

 
לֹא הִפְסִיק לְחַפֵּשׂ אַהֲבָה
 

עַל מַצַּבְתִּי רִשְׁמוּ –
"כָּאן קָבוּר אִישׁ שֶׁלֹּא הִפְסִיק לְחַפֵּשׂ אַהֲבָה"
הַכֹּל הָיָה צָפוּי
אַךְ הָרְשׁוּת לֹא נִתְּנָה.
 


צוֹחֵק מִי שֶׁצּוֹחֵק
 
לֵיצָן אֲדֹם חֹטֶם
בָּא לְבֵית הַחוֹלִים
לְהַצְחִיק אֶת הַחוֹלִים עַד מָוֶת.
צוֹחֵק מִי שֶׁצּוֹחֵק אַחֲרוֹן.
צוֹחֵק מִי שֶׁמֵּת אַחֲרוֹן.                              
 


בְּקָרוֹב
 

בַּמַּחְלָקָה הָאוֹנְקוֹלוֹגִית בְּבֵית הַחוֹלִים לִילָדִים
מִסְתּוֹבְבִים הֲמוֹן מַלְאָכִים קֵרְחִים.
אֱלוֹהִים מִתְכַּוֵּן לְהַצְמִיחַ לָהֶם שֵׂעָר וּכְנָפַיִם.
בְּקָרוֹב.

 


קָשֶׁה 
 

הַגּוּף שֶׁלּוֹ נֻקְשֶׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁנּוֹגְעִים
לְבַד מֵעֵינָיו הָרַכּוֹת, הַדּוֹמְעוֹת לְעִתִּים
בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהִיא מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ
וְהוּא לֹא חָשׁ בִּמְאוּם.


מַה זֶּה אַלְצְהַיְמֵר?
 
וְאוּלַי אַלְצְהַיְמֵר אֵינֶנָּה מַחֲלָה
אֶלָּא הִתְכַּנְּסוּת שֶׁל הָאָדָם אֶל הָ'אֲנִי' הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ?
חַף מִזִּכְרוֹנוֹת הֶעָבָר, חַף מִדַּאֲגוֹת הֶעָתִיד
עוֹטֶה שִׁרְיוֹן כִּגְלִימָה שֶׁל קוֹסֵם.


כְּמוֹ בְּרִקּוּד
 

מְהַלֵּךְ כְּמוֹ בְּרִקּוּד הַוַּלְס
צַעַד קָדִימָה וּשְׁנַיִם אָחוֹרָה.
רַק הַקַּבַּיִם צוֹעֲדִים קָדִימָה
כְּמוֹ מֵעַצְמָם

ניקוד: חני צפריר

עודד ניב מתווה את מהלך חיי האדם – לידה, גדילה, קיום, דעיכה ומוות. פעמים רבות דבר מה במעגל הסדור הזה – הסדור לכאורה –  משתבש. או אז הופכים ילדים בעל כורחם למלאכים קירחים ומכונפים. ועם זאת, בין הלידה להימחקותה האלצהיימרית של התודעה, אנו תרים בכל כוחנו אחר בדל משמעות, גם אם "הַכֹּל הָיָה צָפוּי אַךְ הָרְשׁוּת לֹא נִתְּנָה".

11 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *