שירה

אהבה מורכבת / ורד זינגר

אהבה מורכבת / ורד זינגר

מִדַּת הַיֵּאוּשׁ הַמָּתוֹק שֶׁלּוֹ
מַתְאִימָה בְּדִיּוּק
לְעֹמֶק הַתְּהוֹם הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁלִּי.
הִנֵּה כִּי כֵן, הַחִבּוּר בֵּין הַשְּׁנַיִם
מִתְרַחֵשׁ בְּמַפְתִּיעַ,
בְּקַלּוּת וּבְפַשְׁטוּת,
וְיוֹצֵר שִׂמְחָה
הַיּוֹצֶרֶת אַהֲבָה
(וְאוּלַי הָאַהֲבָה הִיא הַיּוֹצֶרֶת אֶת הַשִּׂמְחָה?)

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת,
הֲרֵי כָּל צַיָּר מַתְחִיל יוֹדֵעַ
שֶׁשָּׁחֹר
מֻרְכָּב
מִכָּל
צִבְעֵי
הַקֶּשֶׁת.

ניקוד: יאיר בן חור

שיר אהבה המתאר את קשיי האהבה. דווקא מתוך הקושי צומחת שמחה המביאה לאהבה. השיר פותח במעין אוקסימורונים (ייאוש מתוק, תהום נהדרת) המבטאים אבסורדים שמתוכם צומחת האהבה. הבית השני מתאר את הקשיים, ומראה שבאהבה אמתית אפשר לראות את כל הצבעים מתוך השחור.

בשיר קצר ומדויק ורד זינגר מביאה לקורא צד אחר של האהבה, צד ובו דווקא הקשיים והבעיות יוצרים שמחה המביאה לאהבת אמת. בשם השיר מתחבאת דו־משמעות לקסיקלית מפתיעה: אהבה מורכבת, כלומר מסובכת או אהבה המורכבת מכל צבעי הקשת.

9 תגובות

  • דוד אדלר

    שיר יפה. לעניות דעתי מ"הנה כי כן" עד סוף הבית הראשון ניתן ללטש ולתמצת קצת. לא הכל צריך להיות ברור ומנומק בשיר עד הסוף. אך תחילת הבית הראשון והבית השני יפים מאוד.

  • יואב איתמר

    אני מאמין שסוגריים וחוסר החלטיות עלולים להכביד על השיר, אבל השיר הזה הוא פשוט את, והסדק בו מדויק.

  • חגית בת-אליעזר

    השיר יוצר מתח נכון, נעים, מעורר.
    היאוש הזכרי מתכתב עם התהום הנקבית
    האהבה מזוהה עם השמחה וזה למרות האווירה הטעונה
    החרוז המדוייק המרוחק גרפית : "מבקשת" —- "קשת"
    חובק מלים בודדות
    שמרכיבות את השחור מכל הצבעים.

  • אילנה סיון

    שלום ורד, התרגשתי למקרא השיר היפה שלך. במלים פשוטות ולא מתנשאות, את מבטאת אמיתות
    מורכבות ומעמיקות, ובמיוחד יפה בעיני הדימוי של שלל צבעי הקשת שעירובם יוצר את השחור.
    ה"אני מתעקשת" מביע את העמדה ההכרחית לשימור זוגיות – להתעקש עליה , חרף הקשיים. תודה!

  • עמירם לורד

    גם היאוש וגם התהום קיימים כבר, כחלק מחומרי התוהו – שמהם ברא אלוהים את העולם בראשית. אבל האהבה נוצרת על ידינו, עם הצבעים שלנו, עם המכחול שלנו ועם הנייר. עם חומרי האהבה אנחנו בוראים בראשית. כל צייר יודע גם- שאם הוא מצייר עם לבן על רקע לבן – אז הוא מצייר אין. לעומת זאת השחור יוצר את היש! ואת ההצללה, ואת הגוונים. לא הכל שחור או לבן ולא הכל חושך. אלוהים ירה את יריית הזינוק למרוץ החיים שלנו, ואנחנו רצים, ונופלים, וזוחלים, ונפצעים- וכן גם אוהבים. וכל כך רוצים להיות נאהבים ולא ממש זוכים לזה. מלטפים ומדברים בעדינות ויוצרים סביבנו נעימות עם כתורת ומנורה כחולה- בשעה שמחוץ לקן – שוחטים!

  • אוולין כץ

    אהבתי מאד את הדיוק של השיר של ורד זינגר ואת הפן האחר של האהבה ודרך היווצרותה . מִכָּל
    צִבְעֵי
    הַקֶּשֶׁת. היא נוצרת.
    אהבתי בעיקר את שלושת השורות הראשונות : "מִדַּת הַיֵּאוּשׁ הַמָּתוֹק שֶׁלּוֹ
    מַתְאִימָה בְּדִיּוּק
    לְעֹמֶק הַתְּהוֹם הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁלִּי. " היאוש המזדקר מוצא בדיוק את מקומו אל התהום הנשית.

השאר תגובה