שירה

יִלְלַת הַתַּנִּים / לאה פילובסקי

  •  
  •  
  •  
  •  

יִלְלַת הַתַּנִּים / לאה פילובסקי

תַּנֵּי הָעוֹלָם מְיַלְּלִים כְּדַרְכָּם שֶׁל תַּנִּים, אֲבָל
הַתַּנִּים שֶׁל חֵיפָה מְיַלְּלִים
כְּדֵי שֶׁנִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם.
הֵם כָּאֵלֶּה בִּגְלַל הָעִיר הַזֹּאת הַיְרֻקָּה הָאֲדֻמָּה
שֶׁאֵם מְמַצְמְצִים פַּעֲמַיִם הִיא רְגִילָה לְגַמְרֵי
וְאִם מְמַצְמְצִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִיא יָפָה מְאֹד וּמְיֻחֶדֶת כָּל כָּךְ.
אִם לֹא נִכְתֹּב עֲלֵיהֶם לֹא יַפְסִיקוּ הַתַּנִּים שֶׁל חֵיפָה לְיַלֵּל.
גַּם אִם נִכְתֹּב עֲלֵיהֶם יַמְשִׁיכוּ לְיַלֵּל, אֲבָל אִם לֹא נִכְתֹּב עֲלֵיהֶם
יֵצְאוּ מִדַּעְתָּם, וְיִגְלְשׁוּ בְּמוֹרְדוֹת הַכַּרְמֶל לָעִיר הַתַּחְתִּית לִשְׁחִיָּה לֵילִית
אוֹ לְבִלּוּי בַּנָּמֵל, אוֹ שֶׁיֵּצְאוּ בַּיּוֹם לְהַפְגָּנָה נֶגֶד כָּל עַוְלוֹת הָעוֹלָם אֲבָל יְאַבְּדוּ אֶת דַּרְכָּם
וְלֹא יַצְלִיחוּ לְהַפְגִּין אֲפִלּוּ נֶגֶד עַוְלוֹת הַתַּחְבּוּרָה הַצִּבּוּרִית, וְלֹא יִסְתַּדְּרוּ עִם הַמֶּטְרוֹנִית,
וִימַלְמְלוּ ""יוֹדְפַת, מַסַּדָה, בֵּיתָר"" וְיִסְּעוּ לְהָדָר בַּכַּרְמִלִּית יַחַד עִם כָּל הַתַּיָּרִים וְעִם כָּל
הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים הַמְיַלְּלִים גַּם הֵם כְּדֵי שֶׁנִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם.

ניקוד: יאיר בן חור

ניתן לקרוא את שירהּ של לאה פילובסקי כשיר של מחאה חברתית. בכל העולם יש עוולות חברתיות ובכל העולם "תנים מייללים" ומתלוננים עליהן (כי זו דרכם של תנים), ושום דבר לא קורה. רק "התנים המייללים" של חיפה זוכים להתייחסות. אלא שגם התייחסות זו אינה מספיקה והם אינם משיגים דבר.

השיר יללת התנים יוצא נגד כל אותם המוחים נגד עוולות חברתיות שמצד אחד מוחים ו"מייללים", כלשון השיר ומצד אחר חיים את חייהם ויוצאים לבילוי בנמל כאילו הכול בסדר ואין עוולות. מסקנת השיר: אם אתם מוחים תמחו עד הסוף, עד שתתקנו את מה שלמענו יצאתם למחות. ואולי מסקנת השיר היא ש"יללות" כמחאה חברתית מבקשות רק תשומת לב, שיכתבו עליהן, אבל הן לא באמת מתכוונות לשנות משהו.

9 תגובות

  • קובי נסים

    אהבתי את השיר והקשבתי ליללת התנים. מטיב לכוון השיר לכך שנשוב ונקרא אותו קריאה חוזרת והפעם התנים הם הילדים הקטנים. אם כן, כל אלה שמתנים כדי שנשמע אותם וכדי שניתן להם מקום, הם רוצים להיות שייכים. יש שהם יתנו מרה (יקוננו) לעורר תשומת לב ורחמים. כי בסופו של דבר מטרתם, גם מטרתם, לתנות אהבים, לכייף, לתפוס את החיים. הבחירה בחיפה מוצלח במיוחד כמקום של טבע ש"יורד" אל הכרך. הטבע נדחק לכאורה, אך הוא זה שנותן למקום את ייחודו והכרך כרוך אחריו. כלומר, החיוך שעולה על שפתנו ל"שמע היללות" והשיר, יהיה חיוך של רוחב לב, של נתינת מקום וקבלה.

  • זאב פלדינגר

    ממש אהבתי את השיר. נראה לי שהכוונה היא שאלה שמוחים בחיפה לא ממש חשוב להם אם המחאה תצליח או לא. יותר חשוב להם התשומת לב שהם מקבלים. שיכתבו עליהם שירים.

  • חיים מזר

    למה המשוררת מתייחסת לחיפה, הרי יכלה לומר זאת על כל עיר ? יכול להיות שהיא מכירה מספר מוקדי כוח בעיר ומתייחסת אליהם כאל משל ואולי היא מתייחסת לוועדים של עובדי הנמל.

  • גיא פרל

    עבורי, דרך נפלאה, מלאת הומור ונחמה, להצביע על החלקים בתוכנו, והילדים בתוכנו, שאם לא נכתוב עליהם יגדשו אותנו ואולי ילכו לאיבוד (וצודקת אווה אילוז בדבריה על הפסיכולוגיה, אם גם שיר מחאה חברתית אני מתעקש לקרוא קריאה פנימית:) דבר אחד בטוח, זה שיר משובח גם במצמוץ ראשון.

  • iriseliyacohen

    שיר שמדגים את הווירטואוזיות הלשונית ואת ההומור הגאוני של המשוררת הזאת. האחרון הוא מצרך נדיר שבנדירים.

  • תמרה אור סלילת

    משעשע מאד, בגלל הציניות והתיאור הפשטני והפרוזאי לכאורה של מעשי התנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *