שירה

התכנסות או מנוסה – לא אדע / עפרה קליגר

התכנסות או מנוסה – לא אדע / עפרה קליגר

"הַאִם לֹא כָּל הָעֻבְדּוֹת הֵן חֲלומוֹת מִיָּד
כְּשֶׁיִּוָּתְרוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ."
(אולי הלב, אמילי דיקנסון, עמ' 125)

אֲנִי מִתְכַּנֶּסֶת אֶל צְרוֹר הַשָּׁנִים
בִּשְׁתִיקָה הוֹמִיָּה. רַק הָעַיִן הַפְּנִימִית
מַבְחִינָה בִּמְנוּסַת הַנֶּפֶשׁ מֵחֶרֶט הַזְּמַן
הַשּׂוֹרֵט וּמְנַסָּה לַחְשֹׁב אֵיךְ עוֹצְרִים
אֶת נְשִׁימָתוֹ,שֶׁיַּעֲצֹר וְאִם אֶפְשָׁר
לְהַגְלוֹת עַצְמִי מִמִּרְדָּפוֹ בְּצַו מִלִּים.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת וְהָאֵימָה נִדְחֶקֶת
לְצִדֵּי הַשּׁוּרוֹת,
מִתְיָרֵאת מִכּוֹחָן שֶׁל מִלִּים.
מַשֶּׁהוּ עָמוּם מְבַצְבֵּץ מִתּוֹכִי חָפֵץ
לְהַסְבִּיר פָּנִים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה
הָעוֹמֶדֶת לְפִתְחִי.

ניקוד: יאיר בן – חור

אקט הכתיבה בשיר, נע בין שתי התמודדויות. האחת עם הזמן, המייצג מציאות חיצונית שורטת. ואילו השנייה היא התמודדות עם חרדה שנובעת מהתכנסות לתוך מציאות פנימית. הכתיבה ספק דוחקת את החרדה לשולי השורות וספק מעוררת אותה, נעה בין המציאות הפנימית לחיצונית ובין הקשיים של כל אחת מהן. בתוך התנועה הזאת, תוך כדי כתיבה, וחרף היראה מכוחה, נוצר מפלט מהחרדה, נוצרים תקווה וחשק להביט בסבר פנים יפות אל העתיד.

11 תגובות

  • karen

    נשרטתי. השיר נראה כמו תהליך של התכנסות פנימה מאימת הזמן שדוחקת הן באדם להתבוננות על חייו והן על מעשה הכתיבה
    שנמצא במאבק פנימי… להדחיק או לשחרר. נגע בי.

  • ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)

    שירה כזו היא טובה לטעמי. גם כי הכתיבה יפה, ישירה , עתירת מטאפרות, יש בה גם כניסה לעמקי הנפש האנושית, במיוחד של אנשים יוצרים.

  • טל. מ

    שיר יפה ורגיש מאוד, מסכימה עם עןדד לגבי הפסיכולוגיה של האדם היוצר

  • דוד אדלר

    שיר יפה. כתיבה צחה ורהוטה מאוד. אהבתי במיוחד (אך כמובן לא רק) : "אֲנִי כּוֹתֶבֶת וְהָאֵימָה נִדְחֶקֶת/ לְצִדֵּי הַשּׁוּרוֹת"

  • חגית מ.

    אני מזהה לצד הקושי הרבה אופטימיות וזה מנחם אותי 🙂 שיר יפה שמאוד מדבר אלי. תודה.

  • יעל זילבר כהן

    הגדלת לעשות עפרה. הרבה שירים ארספואטים נכתבו ויכתבו. זה אחד היפים שקראתי. המילים הנכתבות בכשרון אכן דוחקות את האימה לשוליים. זר, שאינו יוצר לא יבין זאת. אני לוקחת את השיר אתי להמשך הדרך.

  • רינה סולומון

    התבוננות מעמיקה בסוד הזמן, הנפש..החיים והביטוי השירי שלהם.
    שיר יפה וטוב. אהבתי.

  • נילי אמיר-סגל

    את מנצחת את האימה המוכרת כל כך לכל יוצר ולכל אדם, ובעושר המלים שזכית בו אכן הצלחת לתת לכך ביטוי פיוטי.
    אכן שירך מדבר אליי כיוצרת המכירה היטב את כוחן של המלים ואת האימה שיכולה גם לכלות אותן לעתים. היטב גם לבטא את כוחו של הזמן ואת תיאור ההתכנסות שלך מולו.
    תודה לך!

השאר תגובה